למה דווקא רומניה ?


כמעט בכל שיחה כשאני מספרת על המסעות לרומניה, עולה השאלה : אבל למה דווקא רומניה ?

בטוחה שאם זה היה תאילנד או צרפת, לא הייתה נשאלת השאלה, רומניה לא נתפסת בעיני הישראלי כמקום שראוי להגיע אליו, ואם כן, אז לבוקרשט שהתפרסמה בזכות הקאזינו ועוד.. אז החלטתי לספר לכם, למה דווקא רומניה.

האמת, פשוט שם התחיל הרעיון.. שם זה נבט וזה לא היה סתאם, זה התחיל בvision בחיזיון. בטיול משפחתי לרומניה: לפני שנה וחצי יצאתי לטיול עם המשפחה לרומניה, בחרנו את היעד מאחר ושנה קודם לכן היינו בה, הטבע הכפרים הקרבה לארץ והמחירים הזולים, הביאו אותנו למסקנה שעם ארבעה ילדים כדאי לחזור שוב.

כמה שבועות לפני שיצאתי לטיול המשפחתי, חברה טובה אמרה לי, רק את יכולה להוציא את החברות לטיול לחו"ל, כל השאר רק מדברות. האמונה שלה בי, ובנוסף כמה פידבקים שקיבלתי מנשים באותה שנה, הביאו אותי למסקנה שאני יכולה לעשות זאת, לעבוד עם נשים ולא רק עם ילדים ( ועל זה אתם יכולים לקרוא בפוסט "כשתביני שתמותי תתחילי לחיות").

מכירים את זה שאתם מגיעים למקום, ומרגיש לכם שם כי הייתם שם כבר בעבר, אתם מרגישים שם הכי בבית? זה מה שהרגיש לי כשהייתי באגם קולביצה , האגם הנוצץ. זהו אגם שנמצא צפונית לקלוז נאפוקה ( כשעתיים נסיעה) אגם שנוצר בעקבות סכר והוא מלאכותי. הוא נוצר כמרבית האגמים המלאכותיים בתקופת צ'אוצ'סקו שפיתח את המדינה למדינה מתועשת, מחק כפר שלם והזזתו לטובת בניית הסכר כמקור להפקת חשמל.

יכולתי לסיים את הפוסט בנקודה הזאת, כי אני מאמינה שאחרי שראיתם את אגם קולביצה היפה והנוצץ, אפשר להבין את יופיה של רומניה. אבל בקוליביצה קרה לי דבר מדהים, הפכתי את הדמיון למציאות. ראיתי פתאום בעיני רוחי אותי מגיעה לכאן עם בנות ומעבירה פה סדנאות. החיזיון הזה היה כל כך ממשי שממש ידעתי מי הן שתי הבנות שיהיו איתי וגם אפילו את צבע המעיל של אחת הבנות. החלטתי שאני מגשימה את החלום, נכנסתי לדלפק הקבלה במלון וביקשתי לראות את החדרים, את אולם הכנסים ואמרתי לבעל המלון שבעוד כחודש אגיע לכאן עם עשר בנות, מה שהסתבר כלא נכון, כי הגעתי עם 13 בדיוק חודש לאחר מכן ועם שתי הבנות שראיתי בחיזיון ( ועם המעיל הסגול).

במסע הנשים לרומניה, אנחנו נוחתות בעיר יאש, ( טיסות דרך wizz air בימי שלישי ושבת ) יאש היא העיר השניה בגודלה, היא העיר שבה כל ההיסטוריה של רומניה התהוותה וכשרומניה התאחדה יאש הייתה אמורה להיות עיר הבירה של רומניה. זוהי עיר סטונדטיאלית יש בה גם יש סטודנטים ישראלים לרפואה ורפואת שינייים והיא מפורסמת בזכות הארמון היפה שלה והגן הבוטאני.

מיאש, אנחנו מצפינות עם רכב לאיזור בוקובינה, נסיעה של כשלוש וחצי שעות בין הכפרים. איזור בוקובינה ידוע בזכות המנזרים המצויירים (moldovita,voronet, sucevita ) שהוכרזו על ידי אונס"קו כמנזרים לשימור. המנזרים הינם מנזרים שעדיין פעילים בכל אחד מהם גרות נזירות שמטפחות את המקום, הגנים פורחים מטופחים ושמורים היטב. המנזרים בני כ500 שנה, וכל המנזרים מצויירים בצבעים עזים ולפרטי פרטים, אך לא כמו במנזרים אחרים בעולם, הייחודיות של המנזרים האלו היא בכך שהם מצוירים גם בקירות החיצונים, הם מתארים את ההיסטוריה רבת השנים שעברה על איזור זה, ניסיונות הכיבוש של העות'מאנים, יום הדין הברית החדשה וסיפורי הברית הישנה כולל הגירוש מגן עדן. כמו כן, היחודיות הנוספת של המנזרים, וגם אין לכך עד היום הסבר, זו נשארה תעלומה, העובדה שהצבע וציורי הקיר שרדו לאורך השנים ולא נמחקו מהקירות וזאת למרות תנאי מזג האויר, רוחות, שלגים.

המסע לאיזור זה הינו מסע אותנטי, מלווה בנסיעות בין כפרים, רואים את חצרות הבתים, את רועי הצאן הפרות והכבשים, רואים את האיכרים שעורמים על עגלות הסוסים את החציר ואת האישה שחוטבת עצים שיהיה לה לחימום הבית בתקופת החורף. אנשי המקום באמת חיים כך, וזה נותן תחושה שהזמן פה עצר מלכת ובכל מסע חיי האנשים פה נראים לי פשוטים אך גם מאוד מרגיעים. חיים באיזון עם הטבע, לפי ובהתאם לעונות השנה.

מלאכות אומנות ברומניה :במהלך המסע, אנחנו מבקרות את אגריפינה, שגרה בעיר סדובה

( sadova) והיא מספרת לנו על מלאכת האריגה, איך היא התחתנה בגיל 17 ועברה לביתו של בעלה,שם למדה אותה חמותה את מלאכת האריגה. בנול עץ פשוט, היא מדגימה לנו איך לארוג שטיח יפיפיה מצמר כבשים.

בעיירה מארג'ינאה יש משפחה שעוסקת בהכנת כלי קרמיקה שחורה, זהו מפעל משפחתי שבה גם רואים את הסדנא של היוצרים, את כל התהליך. מגוש של חומר נוצר הכלי, ואחכ מציירים עליו, מניחים ליבוש ולתנור ולבסוף צובעים.

אוכל רומני : האוכל הרומני הוא אוכל טעים, מנחם משביע והעיקר, נעשה באהבה. במהלך המסע אנחנו אוכלות כל יום במסעדות וגם נהנות בשעות הערב במאכלים מקומיים שמכינה לנו מבשלת הוילה, כגון : ממליגה, מלאי, פאפאנש,צ'ורבה, ממרחי חצילים ופלפלים הרבה ליקר דובדבנים ואפילו.. מסעדות גורמה.

במסע אנחנו גם נוסעות ברכבת הקטר, מוקניצה (mocanita) הנמצאת בסמוך למנזר מולדוביצה, רכבת קטר ישנה העובדת על פחמים, היא עוברת בין הכפרים הציורים פעמיים ביום ואנשי המקום מחכים ומנופפים לנו לשלום, חויה של ריח הפחם, רעש הקיטור והתנועה גורמות לנו לחוש כילדות קטנות .

באיזור חבל בוקובינה יש מספר מוזיאונים של ביצים מצויירות , אוסף של מעל 7000 ביצים מצויירות מכל העולם, למי ששומע שאנחנו הולכים למוזיאון הזה, החויה נשמעת לא מענינת, תאמינו לי אני לא מבלבלת לכם בביצים, מגיעים לעיר vama מכל העולם כדי לראות את אוסף הביצים המרשים.

פולקלור רומני הידעתם כי לריקוד הרומני קוראים הורה?! ריקודים מעגליים וריקודי זוגות סוחפים עם שירה באמצע וקולות עידוד הנלוות במהלך הריקוד. לבושם של הרקדנים הנו הלבוש המסורתי, הכפרי הרומני, הידוע בבגדיו החמים והמעוטרים בעבודת הרקמה. החגורה הרקומה וצבעי החגורה מרמזים על מעמדו החברתי והאקונומי של האיש החוגר אותה, נעלים חמות מעור וחיוך רחב.

לאוהבי מסלולי טיולים וטבע, בוקובינה שופעת באיזורי הליכה מסומנים עם נחלים ורכסים יפיפים.

אני מאוד אוהבת את רכס ראראו, רכס בגובה של כ 1800 מטר אשר ממנו ניתן לצפות בכל העמק, והאבן המיוחדת של הרכס. ישנם שני מסלולי הליכה, אחד העולה אל הרכס והשני הליכה של כ 15 דקות לאיזור יפיפה עם פסגה שממנה מרגישים בקצה העולם.

מקווה שהגעתם עד לכאן, ראיתם את התמונות וכבר אתם לא שואלים את השאלה : למה דווקא רומניה.

אבל באמת, מעבר לעובדה שרומניה יפיפיה, אני תמיד אומרת שרומניה היא רק ה"תפאורה" מאחר ומה שחשוב ומהותי במסע הזה בעיקר הוא העובדה שהמסע הוא מסע נשי, מסע שבו כל אחת מגיעה לבדה, ומחליטה לצאת לחויה יחודית .. כולנו יחד אבל כל אחד היא יחידה ומיוחדת. המסעות האלו גורמים לי תמיד להאמין באחות נשים, ביכולת שלנו להכיל, להיות האחת בשביל השניה, לדעת להקשיב ולדעת לשתף, לצחוק יחד וליצור לנו שפה משותפת ש"מה שהיה ברומניה, נשאר ברומניה"

#רומניה #מסענשי #המנזריםהמצוירים #כפריםאותנטיים #טיולינשים

0 צפיות

הרשמי כאן לקבלת עדכונים

רות רונן | 054-2075414

אין כרגע אירועים נוספים