בשבועות האחרונים שאלתי נשים שחזרו מהטיולים אם הן מתמידות בדברים שהן הבטיחו לעצמן.
בטיול,נשים נחשפות למשהו שעשה להן טוב והן מחליטות שהן יחזרו הבייתה ויכניסו את זה לחיים שלהן.
אלו לא דברים יותר מדי מסובכים אלו דברים שאת יודעת שמקפיצים לך את היום, כמו : להתחיל את הבוקר עם מוסיקה וריקוד, לפנות זמן לספורט, להגיע לים לפחות פעם בשבוע, להפגש עם חברה לפחות פעם בשבועיים או אפילו פעם חודש, ובכל זאת אנחנו לא עושות אותם.
למה ?
אמונה כי אי אפשר לעשות כמה דברים במקביל. אמונה כי עומס זה משהו חולף וכשהוא יעבור אז יהיה לי זמן.
הכי קל להגיד כי יש לי עומס, אני בתקופה לחוצה , כשזה יגמר. אבל אלו החיים שלנו, תמיד יש משהו. "תמיד יהיו כביסות, כלים, בישולים, מיילים ופרוייקטים"
לשנות את החשיבה : הידעת שלחץ ועומס יכולים להיות דווקא טובים ?
כן כן, כשאת תחת לחץ את הרבה יותר ממוקדת, פרקטית, מספיקה, משמעותית וחדה. שמת לב לזה ?
להפוך את המילה לחץ למילה מצמיחה עבורנו וטובה ולכן גם לא נגיע אליה ממקום של התנגדות. יחד עם זאת נדע שכדאי לרווח בין לבין ולכן להכניס ליום יום שלנו פעולות קטנות שיתנו לנו הפוגה מהלחץ ובסיום כל פרויקט לקחת כמה ימים של הטענה.
אם לא נחליט בצורה מודעת שאנחנו משלבות ומכניסות דברים קטנים ליום יום שלנו, זה לא יקרה.
אני יכולה לומר מנסיון שלי, שלפני שנים הספורט לא היה חלק מחיי ומהרגע שהבנתי שהספורט נותן לי אנרגיה, אני לא מוותרת וכל יום עושה משהו ספורטיבי. בהתחלה התחלתי מקטן, פעמיים בשבוע, אח"כ הכנסתי עוד שעה ביום, ראיתי שאני נהנית מכמה פעילויות ומאז אני גם רצה, גם עושה פעמיים בשבוע יוגה וגם רוקדת מזה ארבע שנים. שעות הספורט שלי מתוחמות לי ביומן ולכן אין מצב שאני מפספסת. זו בכלל לא שאלה, זה הפך למשהו קבוע ואת האמת, זה לא שמשהו התפנה לי בלוז.
אז איך עושים את זה בפועל ?
" כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" משפט שאמר משה בנאומו האחרון לפני שנפטר.
האמונה כי הדבר שאת רוצה להכניס לחייך קרוב אלייך, כלומר, אפשרי לביצוע וגם קרוב אלייך מבחינה רגשית, הקרבה לדבר - המשיכה לדבר גורמת לך להבין למה את רוצה לעשותו, איזה משמעות זה יעניק לך.
כשאת מדברת ואומרת שזה אפשרי, גם את שומעת את זה וגם יש לך מחויבות כי הדברים יצאו מפיך לאוזניים אחרות.
ההבנה הרגשית מה ייתן לך כשתעשי זאת.
אחרי כל הדברים האלו שנבנו : ההבנה של המשמעות, המילה החיובית, האמונה שזה אפשרי, יש רק לעשות זאת.
הביני למה את רוצה להכניס את מה שנחשב כמותרות לחייך ( ואין לך זמן לזה), תזכרי איך הרגשת כשעשית זאת, איזו תחושה טובה הייתה לך, הזכרי ברגש שעלה כשעשית זאת. אמרי לעצמך, "אני יכולה" להכניס לחי את הריקוד, הספורט, המפגש עם החברות וכו.. וממש דמייני את זה קורה. ועכשיו הרגע המעשי, לפתוח יומן ולהכניס את זה ללוז - בלי תירוצים.
אשמח לשמוע מה את בוחרת להכניס לחייך ? והאם את יכולה לראות את הלחץ כגורם חיובי ?
