פוסט שכתבתי שנה שעברה כמה ימים לפני ראש השנה העברית : מרגש אותי מאוד לראות מה עברתי השנה. הטיול הראשון לפני שנה עמד לצאת, והנה זה לפניכם : לפני שבכלל ידעתי, ביקשתי שהשנה הזו כל מה שאני מדמיינת יהפוך למציאות. ראו הוזהרתם בבקשותיכם, כנראה שמישהו שומע.
שנה חדשה עומדת בפתח, בשבילי תקופה זו, של סוף חודש אלול ותחילת תשרי תמיד מרגשת, חגיגית וגם עצובה .. לפני שבע שנים, בחודש אלול, חודש הסליחות, אמי נפטרה ולא זכתה לפתוח אתנו שנה חדשה.. מאז, אני תמיד מגיעה בגעגועים עזים לחג. יחד עם זאת, בתקופה זו, של סוף חודש אלול, סוף ספטמבר, אני נולדתי..
אז זה זמן לחשבון נפש, לבקשות ותפילות ולהתחלות חדשות..
הכתיבה בבלוג היא בשבילי סוג של יצירה, אני מתחילה מדף ריק ומעלה את מחשבותיי הראשונות, יש לי נושא שאני רוצה לכתוב, אבל עם הכתיבה עולים רעיונות ואני מגיעה לכך שאני לא יודעת לאן הכתיבה תסחוף אותי.. אבל אני מאמינה בה.. כך גם אני תולה תקוות בשנה החדשה.. יש לי כיוון , יש לי רעיונות ומחשבות לשנה החדשה, אלך בעקבות הרעיונות והתכנונים, אבל אני תמיד פתוחה להפתעות ולמקומות החדשים שאגיע בעקבותיהם.
שמעון פרס, האיש הנצחי שהיה תמיד כאן... הלך לעולמו בדיוק ביום ההולדת שלי העברי והלועזי..לפני שבע שנים, סיימתי את עבודתי במרכז פרס לשלום, בו עבדתי במשך שלוש שנים. עמותה ששמעון פרס הקים מתוך אמונה כי השלום נעשה על ידי אנשים ולא פוליטיקאים ולכן מרכז פרס הפגיש ועזר ליצור פרויקטים בין אנשים שלהם תחומי עניין דומים: ספורט, כלכלה, תרבות, חקלאות ועוד.. אני לא יכולה לומר שהכרתי את פרס באופן אישי ומלבד הרמות כוסית לקראת חגים לא יצא לי לדבר אתו באופן אישי ( לכל החברים שעבדו איתי יש תמונות איתו, אני זוכרת שמעולם לא ביקשתי להצטלם תמונה יחידה איתו.. קצת הובכתי) ..
יש כמה משפטים מעוררי השראה שפורסמו השבוע, בעקבות לכתו, וגרמו לי לחשוב ולהזדהות מאוד :
"עבורי לחלום, זה פשוט להיות פרגמטי"
" אנשים שאין להם פנטזיה לא עושים דברים פנטסטיים."
"אתה צעיר כמו החלומות שלך, לא זקן כמו גילך"
"פסימים ואופטימיים מסיימים באותו אופן, אז למה לא להיות אופטימיים" ?
המילה אופטימיות ( הגדרה מילונית ) :
השקפת עולם הרואה בעולמנו מקום חיובי במהותו. ההשקפה הנגדית לאופטימיות היא פסימיות. אופטימיסטים מאמינים כי אנשים הם טובים במהותם ומאורעות בחיים הם מבשרי טוב.
כלומר המילה חיוביות מקורה משורש ח.י.ב אתה חייב למצוא את הטוב, חייב להאמין .. כדי להיות אופטימי יש לך מחויבות.. זה לא קל, יש כאן חובה.
השנה הקרובה תפתח עם טיול לרומניה שאני מארגנת.. 13 נשים /חברות, שהחליטו להצטרף לשיגעון שלי.. לבוא איתי לטיול לרומניה. בלי לשאול יותר מדי שאלות הן הביעו את אמונן בי ואת התלהבותן והופ.. טיול יוצא לדרך..
( על הטיול ארחיב בפעם הבאה..)
במשך חודש שלם עמלתי ליצירת ולתכנון טיול ... תחזיות מזג אויר הראו מזג אויר קריר אבל שמשי ופתאום.. מאתמול .. כשמתקרבים לתחזית אמיתית.. זה הולך להיות השבוע הכי קר.. גשום וצניחה של טמרטורת מ 22 מעלות ל 9 מעלות.. האינסטינקט הראשוני שלי היה להיבהל, לבדוק בעוד שלושה אתרי מזג אויר אם יש תקוה ( תמיד אנחנו נאחזים בטכנולוגיה שתיתן לנו את התשובות..), כל התוכניות של הטיולים הרגליים והאטרקציות שאני מתכננת לא יצאו לפועל, מה יהיה.?! בלחץ רב כתבתי לבנות הקבוצה שמזג האויר משתבש לנו, ושהפעילות הכי מאתגרת שתהיה לנו, היא לפתוח מטריה.. אבל הן, שכבר כל כך מחכות לחופשה המנתקת הזו, עם נופים קסומים ולהיות יחד בחוויה, בכלל לא התרגשו וענו: " יהיה כיף ונחמד גם עם הגשם"..
גם עבורי כשעצרתי לחשוב, פתאום הבנתי מה זה לזרום ומתוך הקיים למצוא את המציאות שלנו.. כלומר : הקיים הוא שהולך להיות גשום וקר.. אין זה אומר שהולך להיות מבאס, זאת כבר פרשנות ..
הקיים הוא שהולך להיות גשום וקר, ובתוך הגשום והקר אני אשתדל למצוא את השמחה, את החום, את האינטימיות ובטוחה שיהיו הזדמנויות שלא היינו עושות אילולא לא היה גשום וקר.
שמתי לב, בעודי כותבת שורות אלו כי אותן אותיות מ.צ.א הן גם א.מ.ץ . כלומר צריך לאמץ את המחשבה הזאת כדי שתהיה לנו מציאות אמיצה וחיובית. אומץ הוא לא דבר שנולדים איתו.. אומץ היא תכונה שמאמצים אותה...
(זו הייתה פינתו של אבשלום קור..שישים שניות על השורש א. מ.ץ ומ.צא) .
מסיימת שורות אלו, שנכתבו כבר אתמול ועדיין לא עלו לאוויר, כי הזמן קצר והמלאכה מרובה ואני לא רוצה שנכנס לפקקים של החג..
אז שתהיה שנה שבה נהפוך את הדמיון שלנו למציאות..