top of page

טיול משפחתי לרומניה בתקופת הקורונה

עודכן: 16 בפבר׳ 2022

בכל גל וגל בשנתיים האחרונות חשבנו לטוס ולבלות את הסגרים והתקופה בחול. אבל כל פעם זה לא יצא, האמת שקצת חששנו, מה יקרה אם נחלה בקורונה, להיות בחול בבית חולים, מי ידאג לנו.

והנה "במיוחד בשבילנו"האומיקרון הגיע, בתקווה שזה גל אחרון, כשראינו שכל יום אחד מהילדים מקבל הודעה בווטס אפ של "הורים יקרים", אחד הילדים שלכם נחשף למאומת בכיתה ולכן הילדים צריכים לעשות בדיקות, כשכמעט לכל ילד שלנו החבר הכי טוב חלה בבית, הרגשנו שאין טעם להישאר, גם ככה הילדים לא לומדים יש תחושה של לחץ באוויר, של חוסר תפקוד, אז, יאללה יוצאים לדרך.


הילדים לא האמינו שנטוס, זה נראה להם רחוק ובילתי נגיש להיות בחול והאמת, בימים אלו, יש תוכניות לחוד ומציאות לחוד. עד לרתוצאות בדיקות הpcr, לא ידענו מה יעלה בגורלנו.

למה רומניה ?

  1. הטיסות זולות ולכן אם הכל יבוטל - לא נורא, כפרה. לפחות התרגשות כמה ימים ותחושה של כאילו נוסעים.

  2. טיסה קצרה, שלוש שעות בלבד.

  3. העובדה שאני מכירה מעולה את רומניה ולכן גם לא צריך להתארגן יותר מדי על תכנון טיול.

  4. עד לפני חודש רומניה הייתה היחידה באירופה שהייתה ירוקה, ולכן רמת התחלואה נמוכה.

קנינו כרטיסים ביום שישי לטיסה של יום שני. ביום שבת הלכנו לעשות בדיקות pcr. לפי התקנות של רומניה ילדים מתחת לגיל 12 שמחוסנים או מחלימים אינם צריכים לעשות בדיקות לפני הטיסה. כולנו יצאנו שליליים שזה חיובי.טסים!!

_______



טסנו עם חברת wizz air ( שימו לב שהמחיר המצויין בכרטיסים לא כולל מזוודות וגם צ'ק אין ולכן להזמין מראש).הטיסה הייתה ריקה ולכן כל אחד קיבל שורת מושבים פרטיים וישנו כל הטיסה.

לקחנו מלון לשני הלילות הקרובים צפונית לבוקרשט, באגם סנגוב, זו מעין עיירת קיט במרחק של כעשרים דקות נסיעה. היתרון הוא שלא רצינו להיכנס לעיר עצמה ומצד שני גם לא להתחיל בנסיעות רחוקות ביום הראשון. מאחר ואנחנו משפחה עם שש נפשות לקחנו רכב של 9 מקומות גדול ומרווח לכולם.

הגענו למלון החדש והמהמם country spa retreat שבו כל חדר מעוצב שונה וצבוע בצבע אחר. חדרים ענקיים הצופים לבריכה במקום וצמוד לאגם. ממליצה למי שרוצה להנות ממתחם ספא של טיפולי מסאג', בעיקר להגיע בקיץ ולהנות גם מהבריכה במקום.



אצלנו בבית, ראש המשפחה הוא טריפוליטאי והפחד הגדול שלו הוא שמישהו יהיה רעב ולא יהיה לנו מה לאכול ולכן הטיול שלנו נסוב בעיקר על מה אוכלים, מתי אוכלים ואיפה אוכלים - המלצות על אוכל ומסעדות יש בשפע.

יצאנו לארוחת צהריים באגם הקפוא, מסעדה מקומית ממש על האגם עם נוף מקסים עדין מתרגלים למזג האויר הקר ולנופים עוצרי הנשימה של האגם.

לקראת השקיעה, נסענו לספא טרמה. הספא מתאים לכל הגילאים והוא מחולק לשלושה מתחמים. אפשר לרכוש כרטיס לפי שעות ( מינימום שלוש שעות) ולפי חלוקה למתחמים השונים.

המתחם שמתאים לילדים galaxi הוא מתחם הכולל מגלשות רבות ומגוונות - כל הילדים שלנו נהנו מרמת המגלשות החל מגיל 7 ועד גיל 16. יש מגלשות אבובים, בריכת גלים, ובריכה חיצונית רותחת שכוללת גם ג'קוזי. תענוג להיות בחוץ בבריכה רותחת ומלאת אדים מהבדלי הטמפרטורות.

המתחם השני הוא הpalm מתחם יפיפה שהבריכה מוקפת בסחלבים ועצי דקל גבוהים, מרגיש תאילנד. מתחם המתאים מגיל 16 ומעלה, גולת הכותרת, הבר שנמצא במרכז הבריכה, לשתות קוקטייל טוב באמצע בריכה מחוממת כשבחוץ קפוא.

החלק השלישי,האלסיאום, כולל טיפולי מסאז' וכל מיני סאונות רטובות ויבשות ( מנסיון של פעמים קודמות מיותר לקחת את זה אם לא לוקחים טיפולי מסאז' במקום)

כדאי וחשוב לדעת: להגיע עם בגד הים ונעלי אצבע בתיק ( אי אפשר להיכנס כשבגד הים לגופכם) , אפשר לשכור במקום חלוקים או מגבת. יש במקום מתחמי אוכל. את כל הציוד אתם שמים בלוקרים, אין צורך להיסחב עם כלום. מקבלים שעון יד שאיתו אתם משתמשים לאורך כל השהות ויכולים לחייב את מה שתרכשו, כשתצאו תשלמו על הכל. ממליצה מאוד על המקום, הספא נקי, אוירה כיפית ומאוד מיוחד להגיע בשעות הערב כשהכל מואר. פתוח כל יום עד השעה 22:00.






יום למחרת, יום קליל בבוקרשט. עם ילדים כדאי לשלב אטרקציות שמתאימות להם, וקצת רקע והזדמנות ללמוד על המקום שבו אנחנו נמצאים. ניצלנו את ההזדמנות ללמוד על השליט בתקופת הקומוניזם, צ'אוצ'סקו, מה זה קומוניזם, מה יתרונות מול חסרונות בשיטה הקומוניסטית.

המילה היסטוריה, הופכת להיות מרתקת ומשפטים כמו : מה ארמון עכשיו ? מתגלה כמקום מסקרן ומעניין. נסענו למקום שהיה ביתו של צ'אוצ'סקו ארמון פרימוורי, המתעד את העושר של המשפחה שחיה בתקופת הקומוניזם בפאר מוגזם, שמונים חדרים שכוללים מתנות מכל גדולי העולם שהעריצו את השליט הגאון שידע לנתב את המערב והמזרח יחד, הביא את רומניה למקום שני באירופה מבחינת התיעוש ( אחרי גרמניה), בנה כבישים, מחק כפרים והפך את המדינה למתועשת במקום לחקלאית. כמובן שכל זה היה על חשבון האזרחים אבל יחד עם זאת התל"ג שלה עלה והיום הרומנים מתגעגעים לצ'אוצ'סקו.

הביקור בארמון כולל הסבר באנגלית, נכנסים לחדרי החדרים של המשפחה, רואים את האמבטיות מזהב, את החצר היפה והבריכה ומבינים איך הם חיו מנותקים מהעם אבל כביכול "דואגים לרווחת רומניה".




לאחר הביקור, יצאנו לפארק הצמוד הרסטראו, יש לציין שבוקרשט משופעת בפארקים ירוקים עם אגמים. אכלנו במסעדה שצופה לאגם, restaurant pescarus ממליצה להגיע לארוחת צהריים עסקית ב 25 ליי שכוללת ראשונה ועיקרית. הנוף האוירה, האוכל, מומלץ!!

(שימו לב בתמונה שאיתנו בתיק יש משחק טאקי או משחק קופסא אחר, כי אחרת ישר מתחברים לניידים אז אם רוצים לייצר יחד, משהו כיפי עם עניין , תביאו איזה משחק - כן זו העבודה שלנו, ההורים וגם אנחנו משחקים). ואם תסתכלו טוב בתמונה - יש משיהי שקצת במרמרה.. חלק מהטיול. לא כולם מסכימים על הכל.



הרגע שהילדים חיכו לו והוא מבחינתם השיא של הטיול: הקרטינג. מתחם vmax סגור,ומתאים בכל ימות השנה גם לילדים וגם למבוגרים. שמונה דקות של מסלול קרטינג מהנה, ומלא באקסטרים. צמוד למקום יש מתחם נוסף ענק של קיר טיפוס, פארק חבלים פנימי, טרמפולינות ומשחקי וידאו.




היה לי מעניין לראות במתחם את האמהות שהגיעו למקום, מטופחות, לבושות בשיא האופנה ולא נראה שהן הולכות לג'ימבורי אחהצ עם הילדים, לכל אחת מטפלת צמודה לילדים שמדברת איתם אנגלית ולא רומנית. הפערים בין אנשי עיר הבירה בוקרשט לבין הכפריים ניכרים מאוד, חיים אחרים לחלוטין. תהיתי האם אני רואה את ההבדלים האלה מאחר ואני זרה או שגם מי שיגיע אלינו ארצה, יאמר זאת על הבדלי המעמדות ?!

בערב הילדים נשארו במלון ואכלו kfc שנבחר הפעם לרשת האהובה עליהם ( מי היה מאמין שינטשו את מקדונלד ויאכלו משהו אחר) ואנחנו יצאנו לעיר למסעדת caju של השף הישראלי ג'וזף חדד. מנות שף מעולות, כבר פעם שלישית שאני שם ותמיד נהנית מהטעמים, מההגשה ומהאוירה. אומנם יקר יחסית למחירים של מסעדות אחרות ברומניה אבל שווה ומומלץ וביחס לארץ, זול בהרבה.




טיול עם הילדים בחול ועם מתבגרים:

לטייל עם ילדים זה מורכב, ועוד עם מתבגרים בכלל. אז כמה טיפים שאני ממליצה כמדריכת הורים וכאמא שעשתה את זה מספר פעמים:

לפני שיוצאים לטיול וגם כל בוקר או ערב לפני היום שמגיע, יש לעשות הטרמה - כלומר להסביר מה הולך להיות, מה מטרת הטיול, כמה שעות נסיעה יהיו, מה מתכננים, לשמוע מה הם רוצים, מה הם מצפים איפה הם היו רוצים לאכול, ויחד לעשות מכל העניין תיאום ציפיות - מה אפשרי להיום, מה אני מתחיבת שיהיה בטיול וכו'.

גם לגביי שופינג, הבטחנו שבאחד מימי הטיול נגיע לקניון וכל ילד קיבל סכום כסף שקבענו מראש, הם יכלו לקנות מה שהם רוצים. זה יוצר אצל הילדים מודעות לערך של המוצרים, יכולת לבחור בין דבר אחד לאחר ולתעדף ( אפילו נטע בת השבע), להיות מחושבים, תחושה של עצמאות. להכשיר כבר מעכשיו את הילדים שלנו לאנשים שאנחנו רוצים שהם יהיו. הבנים הסתובבו באופן עצמאי, מחזק להם את תחושת העצמאות, החברות ביניהם וגם כל אחד הבין כמה הוא יכול לתקשר באנגלית באופן עצמאי.





יצאנו מאיזור בוקרשט עם הרכב להמשך הטיול - יומיים מתוכם הזמנו וילה ללינה וכל השאר, פתוח וחופשי. יש משהו בחוויה הזו שהדברים לא ידועים, להשאיר אי וודאות בטיול זה דבר שאני מאוד אוהבת ונותן לי את תחושת החופש האמיתית.

בדרך צפונה מבוקרשט יש מקום מקסים לעצירה לקפה או לארוחה עם נוף מדהים של אגם וברבורים. למקום קוראים lacul verde.



באיזור בוקרשט אין שלג אבל ככל שעלינו צפונה הרי הבוצ'ג'י נגלו לפנינו והכל כוסה בשלג. עבור הילדים זו הייתה הפעם הראשונה שהם ראו שלג. כל דבר ראשוני וחדש הוא מלהיב ועם הזמן מתרגלים אליו ולעיתים אפילו מתאכזבים ( אלעד אמר לי בסיום הטיול שהשלג איכזב אותו - הוא לא לקח בחשבון את הקור הנלווה ואת חוסר תחושת האצבעות ברגליים - לא משנה כמה חם תתלבש) .

עצרנו בסינאיה, ארמון פלש נגלה לפנינו והילדים נהנו לזרוק כדורי שלג אחד על השני. אני אוהבת להגיע למקום, מול המלון יש בית קפה המשקיף לארמון, לשתות תה או שוקו חם. להכנס לארמון מומלץ עם סיור מודרך ( עשיתי בעבר עם קבוצה) אבל לא הכרחי.

ולמה קוראים לסינאיה בשם הזה ? העיר סיניאיה היא על שם הר סיני, מייסד העיר שהגיע למסע בארץ הקודש הגיע גם להר סיני וסנטה קטרינה, המקום השאיר בו רושם, הוא לקח אבן מהאיזור והבטיח לעצמו שכשיחזור מביקורו לרומניה, הוא יבנה מנזר במקום יפה מוקף הרים וטבע. כשסיפרתי את זה לבני אלעד בן ה13 הוא אמר לי " אמא מה את מחרטטת אותנו ?!" אבל זו האמת, לפעמים הסיפור והמציאות ההזויה נשמעים כמו חרטוט גדול, שאפילו אני לא יכולתי להמציא. למי שלא מאמין - חפשו בגוגל.

הכבישים ברומניה הם בנתיב אחד בלבד ( גם הכביש הראשי) ולכן גם אם רשום לכם שהמסלול יקח שעתיים, קחו עוד לפחות כארבעים דקות לפקקים ולתנועה, אבל אנחנו בחופש, אז מי ממהר ?






הגענו לוילה בשעות הערב, כשכבר היה חשוך, ובאמצע הכפר הנידח והמושלג, קיבלה את פנינו וילה מדהימה מוארת ונוצצת. וילה בדיוק כמו שדמיינתי, עץ יפה וריח העץ, חלונות גדולים, מקלחת מודרנית והכל מעוצב יפפיפה, מיטות גדולות וסדינים עם שם המקום תפור עליהם, כריות גדולות, אין ספק שהשקיעו במקום!! שימו לב כשאתם מזמינים בבוקינג לקרוא את הדירוג של המקום ואת ההמלצות של האנשים שביקרו במקום, זה מאוד עוזר כדי להבין ולא רק התמונות.



הדבר היחיד שהיה חסר ( פרט קטן ושולי) שאין במטבח גז ותנור. מכיון שעצרנו לפני בסופר לקנות מצרכים לארוחת ערב ובוקר, בעלת המקום מוניקה, הביאה לנו גזיה גדולה ובחוץ בקור של מינוס עשר מעלות, מאיר ואני הכנו מרק בצל, פסטה עגבניות והאמת, זו אחת החויות שלא אשכח מהטיול, שלנו בחוץ, שותים ייין אדום, קופאים מקור שמחים על הבית המקסים שנחייה בו במשך היומיים הקרובים ויחד עם זאת המומים להבין שאנחנו מבשלים כרגע בחוץ.




בבוקר התעוררתי ושאר בני הבית ישנו, לקום ולראות את הנוף הזה שנגלה מול החלון, לא צריך תמונות. פשוט לשבת כאן כל היום ולא לזוז. בכל זאת, קצת מפחיד בחופשה לא לעשות כלום לא?

יצאנו לבראן, העיירה התיירותית שמפורסמת בזכות הטירה של דרקולה. בעיירה מדרחוב קטן עם שוק מקומי ( תיירותי מאוד) של תוצרת מקומית ( וסינית). לא נכנסנו לטירת דרקולה ( מנסיון העבר - לא מעניין), אבל אני והילדים הגדולים נכנסנו לחדר פחד שהפתיע לטובה. עצם הידיעה שהולכים עכשיו לחוות משהו מפחיד, כבר מתחיל להפחיד. ההליכה היא בחדרים חשוכים וכל פעם נגלה לך איזה נחש או דמות מפחידה שגם זזה ומחכה רק שתגיע אליה. בסופו של דבר הפחד הוא מהלא נודע, והדמיון שלנו.

כשראינו את ראש הגולגולת, הפחד היה מה יקרה כשנתקרב אליו, הידיעה שיהיה משהו מפחיד אבל אנחנו לא יודעים בדיוק מה. בסופו של דבר ההחלטה בראש ובגוף שאין ברירה, צועדים קדימה לעבר הפחד, בחושך מוחלט, בידיעה שיקרה משהו אבל חייבים לעבור.




כשאני נזכרת ביומיים בוילה, אני נזכרת שישבתי עם הילדים לשחק טאקי, ולגו ( קנינו ערכה קטנה בשלושה שקלים בסופר!!),דברים שכמובן אפשר לעשות בבית אבל בחיי השגרה, הראש נמצא במקביל במקומות אחרים , החופשה מאפשרת לנו לשחרר קצת, להיות ברגע, להסתכל על הדברים ולעצור.

יחד עם זאת, במקום המהמם הזה, רציתי גם לעשות דברים אחרים, בדימיוני,כותבת, קוראת - גיליתי שזה אופייני לי, להיות במקום אחד ולעשות משהו אחד אבל לרצות לטרוף את כל העולם ורק התחושה הזו גורמת לחוסר שקט.

כמובן שבתמונות ובדימיון כשאת נמצאת במקום מדהים עם נוף מדהים, הכל צריך להיות מדהים, אז איך יכול להיות שאנחנו מתעצבנים, לחוצים, הילדים רבים - כלומר המקום, הנוף משתנה, אבל היחסים ואנחנו לא, הדפוסים נשארים אותם דפוסים.



בעלת המקום המליצה לנו לא לוותר ולטייל בשמורת הטבע פיאטרה קריוולי ולהגיע למקום שבו המצוקים הגבוהים צרים ואפשר ללכת שם טיול קצר, אכן היה שווה להגיע, לפני כן טעינו בדרך והגענו לכפרים צדדים ולטיול שלג יפיפה. ממליצה להגיע ל prapastiile zarnestilor -התמונות מדברות בעד עצמן.



היומים שלאחר מכן עלינו לסיגישוארה, עיר מיוחדת בצבעוניות הבתים שלה, היא ציורית , אלגנטית יש בה מסעדות מיוחדות, שיקיות וטעימות. אני ממליצה מאוד על casthaus alte post . הגענו בשישי בצהריים, מזג האויר הראה שהולכת להיות סופת שלגים ביומיים הקרובים. לאורך כל הדרך בהלוך לא היה שלג וכשיצאנו אחרי שלושה ימים לאותה הדרך, הכל היה מושלג. מקום יכול להיראות שונה בעונות השונות של השנה ובעצם זה אותו המקום.לכן גם אני אוהבת להגיע לרומניה כל פעם מחדש, כי המקום כל פעם נראה אחרת, ולמען האמת, גם אני כל פעם אחרת.



החלטנו ששישי שבת אנחנו לא בתנועה, נטייל בעיר ברגל, ננוח, נשחק משחקי קופסא עם הילדים ( הבאנו איתנו מראש משחקים שאנחנו אוהבים - הרבה פעמים אם נשאל את הילדים אם הם רוצים לשחק, במיוחד מתבגרים, יגידו שלא, הרי יש להם את המסכים שהרבה יותר מושכים, אם נתחיל במשחק ובאמת נהנה ממנו, נהיה ברגע, יהיה להם חשק להצטרף. כשמשחקים עם ילדים כמו שווים, הם לומדים שפעם מפסידים ופעם מנצחים, ההנאה היא מהמשחק ולא תלוי תוצאה.

אחד הדברים שכיף בטיולים שהם ארוכים, הוא לא להיות בלחץ להספיק, מי אמר שצריך לראות הכל, מי אמר שזה מה שיגרום לנו הנאה? בסופו של דבר, תחושת החופש היא כשאנחנו קשובים לעצמנו, כשאנחנו נינוחים ואני חושבת שאת זה אפשר ללמוד במיוחד מילדים.

במוצ"ש, כשידענו שיש לנו עוד ארבעה ימים לטיול, זה כבר נראה לנו ארוך והיינו שמחים לחזור הבייתה, בכל זאת, לכל אחד יש את החיים שלו, החברים, המסגרות, החוגים וכן אפילו הגעגוע לקום בבוקר לבית ספר. אני מרגישה שהחופשה הזו הדגישה לי שהילדים שלי התבגרו. בקיץ, כשכל החברים בחופשות עם משפחות,יותר פשוט, הפעם הילדים הרגישו שהם "נתלשו" באמצע החיים ועזבו לעשרה ימים.

בדרך לסיגישוארה או בחזרה ממנה ממליצה מאוד להגיע לאגם אזמרלד (lacul smarald). מדובר על אגם יפפיפה בין סלעי בזלת , בשלג הוא קפא, והיה מצחיק לראות משפחה שחזרה ממסלול הטיול ואמרה לנו שלא ראתה את האגם. מספרים שבקיץ צבעו של האגם מאוד מיוחד, אומנם לא ראינו את צבע האגם אבל החויה המבודדת של אגם קפוא היתה יפה.



נסענו לפויאנה ברשוב להמשך החופשה. איזור פויאנה ברשוב היא עיירת קייט של הרומנים, אני ביליתי בה בטיולי הנשים, המקום טובל בעצי אשוח ומלונות מפנקים, מעולם לא הייתי בה בתקופות החורף. הופתעתי לגלות עד כמה היא עמוסה באנשים ובאטרקציות שנועדו לחורף. נבהלתי מכמות הפקקים והאנשים שהולכים ברחובות בקור הזה, לאן אתם הולכים?

חשבתי שאולי זו הייתה טעות להגיע בתקופה הזו כשהכל מלא, אבל כשהגענו למלון, שבגודלו ובעיצוב מרגיש כמו ארמון, עם ג'ימבורי, בריכות וספא מפנק, הבנתי שארבעה ימים כאן יעברו בכיף גדול. אנחנו לא עושים סקי, ולמרות שחשבנו על אופציה כזו, לבסוף הבנו שנוותר, קר מאוד ( מינוס 12 מעלות ביום) המקום עמוס, ולא רצינו לקחת סיכונים של שבירת איברים.

באחד הימים הלכנו למתחם אבובים ומגלשות סקי, מתאים לכל המשפחה וגם לחסרי נסיוון. האוירה, השמחה, הכיף של משהו חדש והאדרנלין מהגלישה, בהחלט שווה את זה. לעשות דברים אקסטרימיים חדשים עם הילדים מהנה מאוד עבורי, להרגיש ילדה. הילדים יותר אמיצים ממני ומרגישים ביטחון ומשמעות כשהם אלו שמעודדים אותי לנסות.



בבוקר החזרה נסענו לבדיקות האנטיגן במעבדה מקומית בברשוב. אפשרי לעשות גם בשדה התעופה בבוקרשט, ומקבלים את התוצאות במקום.יש לעשות את הבדיקות, 24 שעות לפני הטיסה, הסיבה שעשינו את הבדיקה כמה שעות מראש בברשוב, הרגיש לנו שאם נדע כבר מהבוקר מה מצבנו, זה יתן לנו תמונה ברורה יותר וודאות. הבדיקות בברשוב עולות 50 ליי לכל בדיקה לעומת בדיקות בשדה התעופה שעולות 100 ליי לכל בדיקה.

מסעדות מומלצות בפויאנה ברשוב ובברשוב העיר :

בברשוב, מסעדה איטלקית במרכז העיר, מסעדה קטנה ומעולה, כדאי להזמין מקומות מראש dei frati .

בפויאנה ברשוב, מסעדת הציידים coliba haiducilor ,מסעדה אותנטית מקסימה בלב היער.


כשהיינו בטיסה חזרה, יהונתן בכורי בן ה 16 אמר לי "אמא תודה על הטיול הזה, היה כיף", מבחינתי זה היה סיכום הטיול והבנה שבחרנו נכון.


לסיכום הטיול :

חזרנו מעשרה ימים מושלגים באמצע השנה ובגל החמישי עם כל המשפחה. אפשרי לעשות כזו הפסקה באמצע החיים ובמיוחד בתקופת הקורונה, כשגם ככה כולם עוצרים. ההקשבה להגיון הפרטי שלנו ולא הציבורי.

עשרה ימים ללא ספורט עושים את שלהם, תחושת כבדות פיזית ונפשית. ההבנה כי הספורט הפך לחלק יומיומי ובלתי נפרד מחיי.

לילדים שלי יש חיים חוץ מהתא המשפחתי. במיוחד בגיל ההתבגרות שקבוצת השווים היא שמעניינת אותם ולכן אני אסירת תודה שהמתבגרים יצאו איתנו לטיול מרצונם, פעם הבאה, פחות ימים.

הילדים שלי כבר היו ארבע פעמים ברומניה, פעם הבאה, ארצות אחרות.

חופשה משפחתית, זו לא באמת חופשה.. את חוזרת עייפה, מלא כביסות וגם במהלך החופשה את כל הזמן סביב הילדים, אפילו יותר מאשר בבית. מבינה לגמרי את חשיבות החופשה המשפחתית ליצירת קשר חויות וזכרונות אבל זה ממש לא במקום חופשה זוגית או חופשה לבד או חופשה נשית, תכלס, הטיול הזה הזכיר לי למה הקמתי את טיולי הנשים.

עברו שבועיים מאז שחזרנו, לאורך כל השבועיים כתבתי ונזכרתי ברגעים האלו שוב. כמה טוב שיש לנו זכרונות וכמה טוב שאפשר לתעד אותם בכתב כאן.

רות

התמונה היחידה בהרכב מלא שיש לנו מהטיול.




























646 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page