השנה החלטנו על חופשה משפחתית בצפון יוון. האמת , לא יודעת איך בכלל התקבלה ההחלטה,אולי כי רציתי קצת ים, ארץ חמימה שלא אצטרך להעמיס במזוודה במעילים( כבר כמה שנים שאנחנו מבלים ברומניה, פולין, גרמניה, ארצות שמפתיעות גם בקיץ עם מזג אויר קריר וגשום) כפרים וטברנות ובכלל שמעתי שהיעד הזה מקסים.
אז, יאסו!! השנה אנחנו ביוון.
כבר בפברואר הזמנו את הטיסות ( השנה אני אפילו הולכת להזמין מוקדם יותר..), קראתי ברפרוף באתר של סיון זמיר איך כדאי לחלק את המסלול ( התחלנו באתונה - נסיעה דרך תעלת קורנטיוס, התעלה השניה בגודלה בעולם אחרי תעלת פנמה.שלושה לילות בצומרקה, ארבעה לילות בזגוריה בכפר מונדונדריי ומשם לחצי האי פיליון לשבוע כשבדרך עצרנו במנזרי מטאורה ולסיום שלושה לילות באתונה.
בפוסט זה החלטתי לכתוב עשרה דברים שגיליתי בחופשה, מיתוסים על יוון שהופרחו ובכלל על החופשה המשפחתית שלנו :
1. יוון : חופשה של בטן גב :ממש לא!!
הטיול לצפון יוון שזהו מחוז אפירוס הוא טיול שרובו לכפרים ומסלולי הליכה ( יש כמובן דרגות קושי שונות).מבין המסלולים שעשינו : בריכות רוגבו, מעינות קוויאסה, הבריכה באיליחורי (illichori), הליכות לכמה נקודות תצפית לעבר קניון ויקוס שהוא הקניון הצר ביותר בעולם. בחצי האי פיליון נהנו מחופשה בבית עם בריכה ומבחינתנו זה היה שילוב של שבוע טיול ושבוע של בטן גב.
2. טברנה ושבירת צלחות:
זוכרים שפעם היתה תוכנית בטברנה עם שמעון פרנס ?! נכון שזה נשמע משהו ממש שמח, עם ריקודים ? שוברים צלחות באמצע הריקוד ?
אז טברנה זה מקום שמגיש אוכל יווני, כלומר מסעדה, ברקע מוסיקה יוונית. אל תצפו לאיזה משהו יותר מדי שמח ושונה ממסעדה רגילה.
כמובן שהאוכל מעולה, ממליצה מאוד על סלט יווני, צלעות כבש, ממולאים- קישואים או עגבניות, דג דניס בגריל, ציזיקי, פאי עם גבינה ותרד, עלי גפן.
את הקפה שלהם בקיץ הם שותים קר - אספרסו קר או קפה הפוך חם - אימצתי כמה פעמים ואהבתי.
אחרי שנכנסנו כמה פעמים לטברנה לארוחת צהרים ולא ראינו ששברו צלחות, החלטנו להגיע בערב, אולי בשעות הערב הטברנות מתעוררות לחיים. יותר אנשים, מוסיקה יוונית אבל צלחות לא נשברו באף מסעדה. הבנתי שכבר לא נהוג לשבור צלחות.
חייבת לציין כי היוונים הם אנשים נעימים, מקצועיים ואכפתיים,נותנים כבוד, שירות אדיב ואמון בלקוח( למשל הזמנו את הרפטינג מראש בארץ - לא היינו צריכים להתחיב בתשלום, רק בסיום הפעילות הם גבו את התשלום).
3. לא רק סלוניקי ואתונה :
גיליתי עיר יפה נוספת : יואנינה, העיר הראשית של מחוז אפירוס. ביואנינה יש אגם יפה ובו גם אי קטן וחמוד שאפשר להגיע אליו עם סירה, המרכז קטן, מסעדות ובתי קפה וחיי לילה הרחובות צבעוניים, אוירה שמחה של חופש.
4. טיול עם ילדים לא חייב להיות כל יום מלא באטרקציות שמיועדות רק לילדים:
לפני הטיול הכנתי מראש את הילדים שהטיול הזה יהיה שונה,שנטייל הרבה בטבע, נגיע לבריכות מים ונעשה גם רפטינג - הם הגיעו מוכנים מראש לזה וכמובן שמצאו דרך הטיול את האטרקציות : הגדולים קפצו מכל בריכת מים אפשרית, הקטנות חיכו לגלידה בסיום המסלול ( בכלל גלידה או בקבוק ספרייט הוא תמריץ נהדר להמשיך לטייל) .
5. הדברים הבילתי מתוכננים הם הכי זכורים :
נסענו ל - 17 יום ותכננתי את רוב הימים, כדי שנדע איך לחלק את הזמן ואם כבר מגיעים אז שלא נפסיד את מה שיש לראות. באחד הימים בהתיעצות עם בעלת המלון שאמרה לי שהמסלול שאנחנו רוצים לעשות מרוחק וקצת קשה לילדים, החלטתי לוותר על התוכנית לאותו יום ופתאום נשאר לי יום פנוי ללא תוכנית. נסענו לחוות סוסים לטיול בהרים של שעה, אח"כ למערת נטיפים בפרמנטה,ארוחת צהריים במסעדה מומלצת צומרקה באגנטה, ולסיום כמה שעות מקסימות בtac - מרכז אקטיבי בצומרקה שכולל קיר טיפוס, בריכה, מסלול הליכה על חבלים וכמובן גם בית קפה קטן צל - מה שהיה מושלם עבורי להעביר אחהצ כיפי בנוף יפיפה, בזמן לעצמי. הבונוס הגדול במקום הזה היה שהמקום היה כולו לרשותנו.
6.ללמוד מהילדים להיות בכאן ועכשיו :
הילדים באמת נהנים מהחופש, מהרגע, אם טוב להם, הם רוצים להשאר עוד, ואם חם ומשעמם ועמוס, לא מעניין אותם שהאתר הזה הוא אתר חובה ביוון. כשהם היו בבריכה ונהנו בקיר טיפוס, לא עניין אותם שהם כבר כמעט שלוש שעות שם. כשאני הגעתי למרכז הזה, ישר רציתי לתחום אותו בזמן, מצד שני, מה מחכה לי בהמשך היום ? למה להלחץ לחזור למלון? טוב לי, אני קוראת ספר, נוף משגע וצל ? לאן אני צריכה למהר ?!
כשהגענו למנזרי מטאורה, הגענו אחרי נסיעה ארוכה, בשעה 14:00 בצהרים, המקום המה תיירים, חום אימים ובתכלס, הדבר האחרון שרצינו היה לעלות במדרגות לאיזה מנזר כשרואים מלמטה את כולם. מאחר וכבר הייתי באוירת החופש וההקשבה לעצמי באמת הבנו שאין טעם, מנזרי מטאורה יחכו לפעם הבאה וגם אם לא, אל תגלו שלא היינו ( תמונה יש לי משם)
7.בחופש יש לתת זמן לדברים הפשוטים:
משחקים כמו דמקה, פאזל ואפילו דומינו לכל המשפחה - דברים שביום יום לאף אחד אין זמן, או חשק פתאום בטיול מתגלים כמהנים במיוחד. תמיד בתיק לוקחת איזה משחק קטן כמו משחק זיכרון, בזמן שמחכים לקפה זה ממש נחמד ומתברר שלקטנים ביותר יש את הזיכרון הטוב ביותר. באחד הימים אחה"צ ירד גשם זלעפות עם ברקים ורעמים.. התכנסנו בבית בסלון והתחלנו בפנטומימה להעביר חויות מהטיול והאחרים היו צריכים לגלות, גילינו כמה צברנו המון הווי, צחוק וזכרונות משותפים.
8. הכפרים ביוון :
יפיפים, פשוטים ברוב הכפרים יש כמה מסעדות, בתי קפה, חנות קטנה של פירות וירקות ואולי בית מרקחת. לא לצפות לקניות שם ( אפילו מסרק לא מצאנו)שוטטות בין הבתים, השלווה של היוונים המקומיים שיושבים בבתי הקפה.
בין הכפרים המומלצים : פפיגו, מקרו פפיגו, אריסטי,הכפר ויקוס ומונדונדריי עם תצפיות לקניון ויקוס.
9. ספר טוב - זה כל הסיפור :
מדד החופש שלי נמדד לפי כמות הספרים שאני קוראת בחופשה, הראש פנוי לכך ואני נהנית מזמן של שקט.כך גם אני זוכרת את החופשה ( לא אשכח שאת פרש הברונזה קראתי בהונגריה).
הפעם קראתי את ספרה הנהדר והמעניין של יוכי ברנדס "אדל" - ממליצה מאוד למי שרוצה להכיר את סיפורו של הבעל שם טוב ואת תחילת החסידות.
10. להרגיש בבית :
אני אוהבת בחופשות לקחת גם כמה ימים להרגיש כאילו אני חיה במקום, כמעט תמיד אנחנו במהלך החופשה נקח גם בית כדי להרגיש בבית. הפעם לקחנו וילה מקסימה בחצי האי פיליון ( כן, מסתבר שיש מקום כזה), עם בריכה קטנה שהיא גם ג'קוזי ונוף יפיפה של הים והכפרים. הכפרים לא מתויירים וכדי להגיע למרכז הכפר היינו צריכים לרדת בין סבך החורש, מפלים קטנים שזורמים והבתים שבכפר וכך בעצם נגלו לנו מקומות מיוחדים נוספים. לכל אחד בחצר יש עזים וכבשים וכמובן תרנגולים עצי פרי וגינת ירק. בבוקר מתעוררים לקול התרנגול, הכבשים והעיזים, הצרצרים וציוץ הציפורים וגם קול הפעמונים מהכנסיה ובערב הולכים לישון לצלילי המוסיקה שבטברנות.
להרגיש בבית מבחינתי זה לעשות קניות בסופר המקומי, לבשל בבית, אבל הכי הכי.. להפעיל את מכונת הכביסה.
הסתיימה לה חופשה משפחתית לה חיכינו כל השנה והיא השאירה טעם מתוק של עוד- עוד יוון ועוד טיולים יחד. זה לא תמיד קרה לי בטיולים עם הילדים, אבל הפעם הבנתי שהילדים שלי גדלו, שהשילוב של זמן משפחתי, עם מרחב אישי לכל אחד במשך היום ( כולל עבורי), מאפשר את היכולת לטייל יחד כל כך הרבה ימים. הבנתי שוב, כמה מרחבים, נופים וטבע עושה טוב לכולם וכמה טוב בסופו של דבר לחזור הבייתה.
