הרשמי כאן לקבלת עדכונים

רות רונן | 054-2075414

טיול נשים לחבל אומבריה באיטליה 14-18 במאי
Thu, May 14
כנפי רוח
May 14, 6:00 AM – May 18, 10:00 PM
כנפי רוח , Israel
בתקופת האביב כשהכל פורח ויפיפיה נצא לחבל אומבריה, לעיירות ימי הביניים באיטליה ולסמטאות המסתוריות והיפות נחגוג בגוביו ביום לו מחכים כל תושבי גוביו פעם בשנה, פסטיבל שמתקיים כל שנה ב15 במאי- חגיגות של העיירה ואנחנו נהיה שם !!

בעזרת השם - מה השם שלנו אומר עלינו

עודכן ב: ינו 28


דווקא עכשיו, בחג השבועות, עולה דמותה של רות, וזה גרם לי להרהר בשמי. השם שלי תמיד היווה עבורי נקודה של מחשבה ולא משהו שברור מאליו.

לכל איש יש שם שנתנו לו הוריו. השם, הדבר הראשון שאנחנו אומרים כשאנחנו מציגים את עצמנו הוא בעצם משהו שלרוב לא אנחנו בחרנו ( אלא עם כן החלפת שם).

השם שלי רות בדורי, לפני ארבעים שנה, לא היה שם נפוץ בכלל, הוא יותר שם של מבוגרות, של סבתות או דודות ..של הדור הקודם.

ולכן עד היום, כשרואים אותי, מתפלאים לראות אישה צעירה עם שם שכזה.. ואומרים לי: ציפינו לראות מישהי יותר מבוגרת וגם דתיה. אני כבר אוהבת את גורם ההפתעה שאני יוצרת...

לפני שבוחרים לתינוק שם, יש בדרך כלל מחשבה, זה יכול להיות על שם מישהו, שם שההורים אהבו או איזה משאלה.. לדעתי, כשאתה יודע את הסיבה לשם, זה הופך את השם למשמעותי יותר ומחייב.

אז למה בחרו לי את השם ? לא נולדתי בשבועות והשם "רות" לא על אף סבתא או קרובת משפחה.. אז למה דווקא רות ?! אבי רצה לקרוא לי בשם "בינלאומי", כדי שאם אגור או אעבוד עם אנשים בחו"ל, השם שלי יהיה קליט ומוכר, הם התלבטו בין "שרון" לבין "רות".

שרון בגלל ששם משפחתי היה שפרינגר וכך היה יוצא ש.ש אבל בסוף נבחר השם "רות" ואחרי 25 שנה ביום החתונה הפכתי גם לרות רונן - ר.ר.

אולי העובדה ששמעתי את הרעיון של שם בינלאומי , שאעבוד עם אנשים בחו"ל, גרמה לי בתת מודע, לדעת שהעולם קטן, שאני עוד אגיע לשם, לחו"ל, ובאמת גם בגיל 24 הגעתי כשליחת סוכנות לאיטליה ובה שהיתי ארבע שנים ובנוסף, היום, הטיולים שלי ועבודתי, בחו"ל.

כשהיתי ילדה, בכיתתי היו חמש קרן, הרבה גלית, מיטל, עדי, שירלי - שמות מודרניים, וכמעט תמיד הייתי ה"רות היחידה", כדי להפוך את השם לקליל או לצעיר, היו מנסות המורות לקרוא לי "רותי", אבל מעולם לא נתתי שיקראו לי בשם "רותי", הוא בכלל לא מזכיר לי אפילו את השם שלי.כיום כשמישהי קוראת לי "רותי", אני מיד מתקנת ל"רות". אפשר לומר שבזכות השם הזה, אני יודעת שעל הזהות שלי ועל דברים שחשובים לי אני עומדת על שלי.

שמות החיבה שאני מסכימה שיקראו לי "רותה" - זה שם ששמור לסבתי ז"ל, ולחברות ילדות טובות. רותוש - המשפחה הקרובה, ורות'קה- בדרך כלל חברות לטיולים ולמושב. עם כל שם חיבה אני מרגישה משהו אחר ומשיהי אחרת.

רות המואביה ואני :

הפעם הראשונה שלקחתי את מגילת רות וקראתי כדי להבין על שם מי אני קרויה ומי זו המואביה הזו, היה בסביבות גיל 12. אהבתי ללכת עם חברות כשכולנו מבתים חילוניים ( שאיכשהו גררתי איתי) לקבלת שבת בבית כנסת, לשמוע את שיר לכה דודי ולהרגיש את השבת, ותמיד אהבתי את סיפורי התורה. כשקראתי על רות, ממש התחברתי לדמותה, והשם שלי הפך הרבה יותר משמעותי לי משהיה קודם.

מגילת רות והסיפור של נעמי ורות הוא אחד הסיפורים היחידים שבהן הנשים פעילות והן גיבורות ואקטיביות.

רות המואביה, היא דמות פעילה, דמות שלמרות המשברים בחייה (בעלה נפטר ממחלה) היא בוחרת להמשיך ולדבוק בדרך שלה, לנתב את גורלה. הולכת לפי לבה ולא לפי מה שאומרים, היה עליה לחזור לעמה ולמשפחתה והיא בוחרת להשאר נאמנה לעצמה ונאמנה לחמותה ולהשאר עם נעמי ובעם שהוא לא שלה.

גם עם בועז, היא זו אשר יוזמת את המפגש מלקטת בשדה שלו, וכשהוא שם לב אליה אפילו מגיעה אליו בלילה לגורן ומשכנעת אותו להתחתן איתה אפילו שהיא הייתה מיועדת לאחר.

אז מה אני אוהבת בדמותה של רות ואשתדל לקחת איתי :

אישה שקשובה לעצמה ולא למוסכמות החברה.

אישה פעילה ויוזמת.

עושה חסד - נשארת לצידה של נעמי המבוגרת, מבלי שהיא מקבלת תמורה.

מקווה שהפוסט הזה גרם לכם להרהר בשמות שלכן, האם אתן מחוייבות לשם שלכן, אוהבות אותו ומתחברות אליו ?

חג שבועות שמח