כל חיי למדתי שמכישלונות ומטעויות- לומדים. על פניו זה מרגיש כמו מחשבה חיובית, להבין כי החיים הם דרך, עלינו לנסות, להתאמן, ובדרך נעשה טעויות וכדי לקום ולהמשיך הלאה יש ללמוד מהטעויות על מנת להשתפר לפעם הבאה. לכן, כשקראתי את ספרה של יהודית כץ "חושבים טוב" הרגשתי גילוי והארה כשהיא כתבה להתעכב פחות על הטעויות וללמוד מהצלחות.
אני אוהבת לחקור, לנתח ויודעת שמכל דבר אפשר ללמוד אבל שמתי לב שדווקא את ההצלחות שלי, אני לוקחת כמובן מאליו. אני מוקירה להם תודה,אבל ממשיכה הלאה, לא מתעכבת לחקור את ההצלחות ומתעכבת הרבה יותר כשיש משהו שלא הצלחתי, מתוך מטרה ללמוד.
בכל טיול שהיה לי, תמיד הייתי שואלת את עצמי מה לא עבד, איפה היתי צריכה לשפר אבל את ההצלחות הייתי מקבלת כמובן מאליו, ולכן הרגשתי שיש פה מחשבה אחרת וחדשה לי- להתמקד ללמוד ולחקור את ההצלחות!!.
למה לא באמת לומדים מכשלונות :
הורדת אנרגיה ומוטיבציה : כשאנחנו חושבים על הכישלון ועל חוסר ההצלחה, בדרך כלל אין לנו מוטיבציה להמשיך כי החשיבה על כך מציפה אותנו ברגשות שליליים, רגשות אשם, תחושות לא נעימות.
לא מכוונת : הטעות מראה לנו מה הדרך הלא נכונה, מה לא עובד, האם היא מנחה אותנו כיצד עלינו לפעול? לא בהכרח.
ללמוד ולחקור הצלחות :
להצלחה יש פעילות עצומה על המוח שלנו. כשאנו חווים וחושבים על הצלחה מתפשטת במוחנו דופמין - הורמון שיוצר תחושה של עונג וריכוז בלמידה.
מתוך ההצלחה שלנו אנחנו יכולות לחשוב, איזה ערכים וחוזקות גילינו בנו, מה היה בהצלחה הזו כדי לייצר עוד הצלחה כזו וכדי לטפח את הערכים שהיו שם, מתי ולמה הרגשתי בשיא, מה היה מוצלח.
ההתמקדות בהצלחות תיתן מידע מה כן לעשות ותיתן מוטיבציה להמשיך, אנחנו שמים דגש על היכולות, על המסוגלות, ועל תחושת ההתפתחות.
הדימוי העצמי יגדל.
גם ביחסים עם בני אדם :
כל חיינו אנחנו ביחסים עם אנשים : בעבודה, בבית עם בן הזוג, עם הילדים ועם חברים. המחשבה המוטעית היא שכדי לשפר קשר, להיות חברים טובים או לקדם דברים, כדאי להראות למי שמולנו מה לא עובד, כדי לשפר וללמוד, אבל זה יוצר חוסר מוטיבציה, תחושות שליליות, אז בואו נשנה את זה!!
נתחיל לשים לב לדברים המוצלחים ביחסים ואותם נלמד ונחקור.
לדוגמא : הילד שלנו לא הצליח במבחן - אנחנו כהורים שמים דגש על למה הוא לא הצליח : לא למדת, לא היה לך את החומר, אתה לא מתייחס ברצינות ללימודים. האם את ההצלחות שלו בכדורגל אנחנו רואים? והאם אנחנו מלמדים אותו לראות הצלחות וללמוד מהן ?להעריך את היכולות, להראות לו את הצמיחה וערכים שטמונים בו : אתה מתאמן כל יום, אתה מתמיד, אתה משתפר, אתה משתף פעולה עם חבריך לקבוצה. תחשבו על הילד כשמראים לו את ההצלחות שלו : המוטיבציה שלו גדלה, הוא מבין שכשהוא מתאמן הוא משתפר, הוא מבין שהוא ילד שחווה הצלחות ורואים את ההצלחות שלו, הדימוי שלו עולה, הוא בעל מוטיבציה.
האם את כאמא בסוף כל יום רואה את ההצלחות שלך ? על החיבוק שעצרת ונתת וקיבלת, על הבוקר שהצלחת להתארגן ברגוע עם הילדים,על הישיבה סביב השולחן יחד - אספי את ההצלחות היומיות שלך בסוף כל יום ובדקי, מה עבד, מה אפשר ללמוד מזה, למה הילדים זקוקים, מה הם אוהבים, למה הייתה פה הצלחה? התרגלנו להתסכל על הטעויות, מה שמפתח בעיקר רגשות אשם, תסכול וחוסר מוטיבציה.
נסי לחשוב על מקרה של הצלחה שאת זוקפת לזכותך בחייך ( שימי לב כמה גם אנחנו מתורגלות לחשוב על מקרים של חוסר הצלחות וקשה לדלות בראש מקרה של הצלחה - אבל יש!!)
מה היה שם שעבד, איזה ערכים, איזה חוזקות שבך גילית במקרה ההצלחה, האם את יכולה לקחת את הערכים והחוזקות האלה ולהתמקד בהן עוד גם למקרים הבאים? מה למדת ממקרה ההצלחה.
שיהיה בהצלחה!! למדו מהצלחות.
