מה למדתי השנה?

עודכן ב: ספט 25

וואו כמה זמן שלא כתבתי פה בבלוג, והאמת ממש ממש התגעגעתי. אז החלטתי שאם לא אשב ואכתוב עכשיו סיכום שנה ותוכניות לשנה החדשה, זה לא יקרה. צריך להחליט שיושבים, כותבים, עושים - יש זמן להכל, זה רק עניין של סדרי עדיפויות.

במקביל לכתיבה אני מצרפת כאן תמונות מטיול נשים לעין כרם שהיה בדיוק שבוע לפני ראש השנה, כשעננת הסגר רק ריחפה באויר.



למה אני כותבת ?

הכתיבה עושה לי סדר בראש, מארגנת לי מחשבות, הופכת את הדברים לפשוטים יותר, מונחים לפניי מול עיניי ולא בראש אי שם למעלה, מעורפלים ועושים כאב ראש.

אני אוהבת שיהיה לי תיעוד עבורי, מה עשיתי, איפה הייתי ואכן הבלוג עבורי הוא סוג של יומן אישי אני אוהבת לשתף אתכן, לדעת שיש לי נשים שקוראות, נהנות, מקבלות רעיונות ומכירות אותי דרך הכתיבה בפעם הראשונה או עוד נדבך של ההיכרות.




חמישה דברים שלמדתי השנה :

אני אדם שמאמין, מאמין בהשגחה עליונה ( לא משנה איך קוראים לזה, ה', היקום, הבריאה), אני מאמינה שלכל דבר יש סיבה ויש גם תוכנית על וגם אם כרגע אנחנו לא יודעים למה הדברים קורים, הם קורים לטובתנו, לטובת האנושות, לטובת היקום כולו. כן, זה נשמע מוזר אולי לכמה מכם, אבל עבורי זו אמונה שעוזרת לי לצלוח גם רגעים קשים בחיי היום יום ולהאמין בטוב.

אני גם מאמינה שכל אחד ואחת בא/הלכאן לעולם, על מנת ללמוד, לעבור תהליך ומכל חוויה מפגש או תקופה שעוברת עלינו, אנחנו יכולים ללמוד ולצמוח - לאוו דווקא מהדברים הקלים והמהנים. אם תשאלו אנשים על חוויות משמעותיות בחיים שהם גילו את החוזקות שלהם ועיצבו את חייהם הם לרוב יציינו את המקרים והחויות המאתגרות שעברו עליהם.

אני מרגישה כי תקופת הקורונה שעוברת עלינו, למרות שכולנו משלמים מחירים כבדים, באה ללמד אותנו, באה לשנות פה משהו בעולם, ובסופו של דבר זה יהיה לטובתנו העליונה. הקורונה היא תקופה שבאה ללמד אותנו,האנושות, כמה שאנחנו תלויים אחד בשני לטוב לרע, לא יכולים לראות הכל ולדעת הכל דווקא בעולם שנשען על מדע וידע,. אנחנו לומדים הקשבה פנימית, סבלנות, המתנה, עצירה, שינוי הרגלים, גמישות, הסתכלות על ההווה ולא הישענות על העבר שהיה, או על העתיד שאינו ברור. ככל שנתנגד לכך, יהיה לנו קשה יותר לצלוח את התקופה.




אז מה למדתי השנה ?

  1. אני אופטימית ללא תקנה, גם כשהתוכניות שלי השתנו לחלוטין, טיולים לחו"ל בוטלו, נאלצתי להחזיר תשלומים ולהפסיד הרבה כספים מחוסר עבודה, מצאתי לנכון לראות את היש - זמן שהתפנה לגלות דברים חדשים, ליצור, לפתח תחביבים חדשים שתמיד רציתי ולא היה לי זמן, או לחזור לאהבות ישנות כמו קריאה, כתיבה, בישולים חדשים. הגדרתי לעצמי שהשנה לאור המצב, אני בסוג של חופשה, עושה דברים שתמיד רציתי לעשות.

  2. גיליתי שתמיד יש תנועה - כמו בטבע שהכל כל הזמן נע, גם אם לא רואים את זה (למשל צמיחה של עץ, עננים שמשתנים) גם אנחנו כל הזמן בתנועה. התנועה לא חייבת להיות מהירה, צריך להתאים אותה לקצב הזמן ולקצב שלנו ולא להשוות את עצמנו לאחרים אלא רק לעצמנו. אי אפשר לחזור אחורה, צריך לקבל את השינויים ולזרום איתם. לכל דבר יש את העונה שלו.

  3. גיליתי כמה טוב לעצור לפעמים, עצירה היא גם חלק מתנועה. לא למהר, העצירה נותנת כוחות והתבוננות נוספת שלא תמיד הייתי יכולה לראות לולא עצרתי. מבחינתי זה גילוי משמעותי מאחר ותמיד היה בי פחד לעצור שמא אהיה מאחור, אפספס הזדמנויות. השנה הזו למדתי להקשיב לעצמי, לדעת למה אני זקוקה, להיות נאמנה לקצב שלי.

  4. גיליתי שגם שנראה שאין וודאות, אפשר לייצר וודאות ולדעת שיש תמיד מקום לבחירה גם אם בדברים הפשוטים והקטנים של היום יום, זה נותן תחושה שיש לי בחירה ואפשרויות בחיים ( איזה ספר לקרוא, האם לעשות ספורט היום, מה להכין לאכול, מתי ללכת לישון, מה ללבוש וכו').

  5. גיליתי שמה שמניע אותי ליצור הוא הרצון לשמוח ולשמח, לתת לנשים את האמונה בעצמן וביחודיותן, להראות להן כמה הן יכולות לחלום, להגשים או לשנות אם הן רוצות, וכל זה בעזרת מפגשים נשיים. בדיוק היום, בראש השנה לפני ארבע שנים יצא הטיול הראשון שלי לרומניה. בטיול יש משהו שמנתק אותנו מחיי היום יום, נותן לנו תחושה של ריגוש, של הרפתקאה, של יציאה מהמוכר. הטיול הוא "התפאורה", הקליפה, המהות של הטיולים, מה שמניע אותי, הליבה הוא המפגש בין הנשים, השיחות המעצימות, הידיעה שהמפגשים האלו מפגישים אותנו עם נשים מיוחדות שמעוררות בנו השראה, שהופכות להיות חברות, שפותחות לנו מחשבה אחרת והתבוננות נוספת על חיינו. ולכן, למרות שחו"ל כרגע נלקח מאיתנו, אפשר לייצר גם כאן מפגשים וטיולים ואפילו למצוא באפשרות הזאת יתרונות ( אין טיסה - מגיעות ליעד מהר יותר ואנחנו לא עייפות, הטיול קצר יותר ולכן מאפשר ליותר נשים להצטרף ביתר ספונטאניות).



אז מה צופנת לה השנה החדשה ? אף אחד לא יודע. כולנו תקווה שהמצב ישתפר, שהקורונה תעלם כמות שבאה או שנמצא לה חיסון ונדע איך לחיות את חיינו לצידה.

אני מקווה שאוכל ליצור מפגשי נשים פה בארץ , מפגשים חד יומיים מיוחדים שמעניקים כוח לנפש, אופטימיות ומעודדים, מפגשים שבהן נכיר חברות חדשות, מקומות יפים ונקבל השראה מאנשים מיוחדים שנפגוש. וגם מקווה שאדע לקבל את מה שעובר עלינו בשלווה, בענווה ובקבלה.

והכי חשוב : בריאות לכולנו.


לסיום, מצטטת את תפילת השלווה :


"אלי

תן בי

את השלווה

לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם

אומץ

לשנות את הדברים אשר ביכולתי

ואת התבונה להבחין בין השניים".


שנה טובה




הרשמי כאן לקבלת עדכונים

רות רונן | 054-2075414

אין כרגע אירועים נוספים

הטיולים הקרובים