הפעם , כמעט התייאשתי או כשהמציאות עולה על כל דמיון

״בינואר, אף אחת לא תבוא לטיול ברומניה".

״אני מאוד רוצה לצאת לטיול אבל קר מדי בינואר״, ״יהיה קפוא- לא מתאים״, ״ איך אפשר לצאת בקור כזה״, ״ ישראלים לא אוהבים קור".

כל החודשיים האחרונים שמעתי את הקולות האלה , קולות של נשים שהתקשרו לשמוע מתי יש טיולים, אבל בעיקר הקולות הפנימיים שלי.

היה איזה ניצוץ של קול קטן שאמר :אבל כבר הצלחת שנה שעברה בדיוק באותה התקופה להוציא טיול נשים בשלג ואז היה מדהים אז למה לא? אבל שוב.. הקולות, גם אז, היה מאוד קשה לשווק ולמצוא בנות שיצאו בשלג לרומניה, תוותרי הפעם .

אבל הטיול הנוכחי הוכיח לי, דברים שאני כל הזמן צריכה להזכיר לעצמי :

כשאני רוצה משהו ויתר על כן שפירסמתי - אני אעשה הכל כדי שלפחות אדע שעשיתי הכל כדי להגשים את הטיול. הרי לא יכול להיות שאין בארץ עשר נשים שיבואו לטיול המדהים הזה , שאין עשר נשים שאוהבות שלג ..

ובכל זאת, שבועיים ימים לפני הטיול ויש רק שלוש נרשמות .. עם כל הרצון הטוב וגם האחריות כלפי הבנות וההתחיבויות מול אנשי השירות ברומניה הודעתי להם שיתכן והטיול לא יצא לפועל הפעם.

חשבתי יצירתי, ביקשתי עזרה מחברות שיצאו לטיול שיפרגנו וישתפו, פרסמתי כל יום בפייס בוק על הטיול בכל הדרכים ובקבוצות

ופתאום .. יומיים לפני הדד ליין שהצבתי לעצמי ( עשרה ימים לפני הטיול אם לא נרשמות עוד בנות הטיול יבוטל) שתיים נרשמו, שתי חברות

הפכנו בן רגע לחמש, יאללה אני יוצאת, החלטתי.

מאמינה באמונה שלמה שיצטרפו אלי עוד שלוש.

האמת , כל אחת שנרשמה - חשבתי לעצמי קצת שהיא ״ משוגעת ״ - בקור הזה.. .

וכך היה שבוע לפני הטיול היינו כבר שבע בנות וביום שישי התקשרה אליי חגית ( שכבר יצאה איתי שלוש פעמים השנה לטיולים )שהיא הצליחה בכמעט דם יזע ודמעות לשכנע בעבודה ולקבל חופש לטיול

תשע נרשמות לטיול נשים.

אני עוצרת רגע ושואלת את עצמי למה היה חשוב לי לפרסם את הסיפור הזה?

בפייס בוק כשרואים את התמונות שלנו רוקדות בשלג, מטיילות במנזרים, יושבות במסעדה , זה נראה אולי איזה כיף, כמה קל, לפרסם טיול ומיד נרשמות

אז זה לא ככה ובמיוחד לא בינואר,, זה אף פעם לא בטוח, תמיד צריך להשקיע , להחשף.

כמה תובנות מהטיול :

1. זה רק תלוי בי :יש לך חלום , חשוב לך שהוא יתגשם, אז תעשי הכל למען ההגשמה שלו, תנסי להגשים אותו בכל מיני דרכים: גם אם זה תלוי בהשקעה כספית , בלהחשף, בלבקש עזרה ולעשות דברים ״פחות נעימים לך", אבל אם זה חשוב לך ואת מאמינה בו וביכולת שהוא יצא לפועל - תעשי!!

2. תזכרי שאם החלום נראה לך בר מימוש - הוא אפשרי !! אני תמיד מדמיינת ורואה בעיני. רוחי את הדברים שכבר מתגשמים , דמיינתי אותי יושבת במרפסת וצופה השלג מטיילת על השלג הרך.

3. דברים שרואים משם לא רואים מכאן: בסופו של דבר את התובנות האלה הבנתי שם, ברומניה. בזמן שהייתי שם עם הנשים המיוחדות שהצטרפו אלי לטיול הזה, הבנתי שכולנו רקמה אנושית אחת חיה, כמה משותף לכולנו. כמה שאנחנו מיוחדות, חזקות, מתמודדות, אמיצות..אבל לא תמיד אנחנו רואות זאת, ולפעמים צריך עיניים טובות של משיהי אחרת שתאיר לך ותתבונן בך ותראה לך את מה שאת לא רואה בעצמך או ששכחת שקיים בך.

מפגש עם אורי גלר :

במהלך השבוע, בעודי כותבת לכן את הבלוג קרה משהו שהמחיש לי שהמציאות עולה על כל דמיון ושבאמת הכל אפשרי!!

בני אלעד בן העשר כבר כמה חודשים טובים שלומד לבד קסמים דרך האינטרנט, אפילו לערבב את חפיסת הקלפים הוא עושה כמו קלפן מקצועי .. אבל אף אחד לא האמין וגם לא חלם אפילו שהוא ישב אתמול במסעדה ביפו ויעשה לאורי גלר האגדי קסמים!! ( בעלי מאיר, בעל משרד מהנדסים לשימור ואורי גלר שבונה מוזיאון ביפו, מתחילים לעבוד על המבנה יחד ולכן היה מפגש).

אז תאמינו בניסים, תאמינו במציאות הזויה, תאמינו שהכל אפשרי.

ואם בא לך לקפוץ איתי, אז את מוזמנת לטיולים הקרובים באביב ובקיץ..

ואם השלג עשה לך חשק..תעשי טובה ותרשמי לי, כדי שבינואר 2020, לא אשמע שוב את הקולות שאומרים לי שקשה להוציא טיול נשים בשלג.