הרגע שבו נפל לי האסימון שאני כבר לא רוצה באמת לעבוד כמפעילת ילדים בשעות סיפור וימי הולדת היה בשיעור על רצון ובחירה בקורס יסודות של מכון אדלר.
ע"פי התיאוריה האדלריאנית יש לנו בחירה בכל דבר, אין "חייב" אין "צריך", הכל זה בחירה.
השאלה הייתה מה הייתי רוצה לעשות ואין לי מספיק זמן או כסף?
אין לי מספיק זמן לשווק כי אני צריכה בבוקר גם לעשות קניות בסופר, גם לסדר את הבית, גם לבשל לילדים שחוזרים כבר בשתיים בצהריים. ואז, כשפרטנו את כל הסיטואציות הבנתי שאני בעצם בוחרת ומעדיפה לעשות את כל הדברים האחרים על פני השיווק.
נשמע לכן מוזר נכון? הרי אנחנו משתמשות מלא ב"הייתי רוצה" "הלוואי ויכולתי" "אין ברירה".
איך יכול להיות הרי אני חייבת לקום בבוקר וללכת לעבודה, אני חייבת להכין סנדויצים לילדים, אני מוכרחה לקפל בערב כביסות, אני חייבת להתקשר ללקוחה ולשלוח הצעת מחיר עד מחר ועוד ועוד.הייתי רוצה לצאת לחופשה אבל "אני לא יכולה". "אין ברירה"..
ואני שואלת האומנם ?
אז בטח את קוראת אותי וחושבת לעצמך, היא חיה בסרט, היא עובדת בעבודה שהיא אוהבת ולכן היא מסוגלת לומר את זה.
***
בואי נבחון את עניין הרצון מול הצריך?
ותראי שכשאת מבינה שכל מה שאת עושה הוא כי את רוצה, כי יש לך יותר רווח אישי מאשר הפסד, את גם רואה את הדברים אחרת, בלי להרגיש קורבן,כי את עושה את הדברים מתוך רצון ולא מתוך חובה.
בהקשר של "אני חייבת לקום לעבודה כל בוקר" - קודם כל זה לא חובה, את בוחרת לקום, יכולת להחליט שאת נשארת במיטה, כותבת למשרד שאת חולה או שאין מצב היום שתגיעי. אבל את בוחרת לקום לעבודה כי את יודעת שאם לא תלכי את יכולה להפסיד את העבודה, יפטרו אותך ולכן את יותר מרוויחה מזה שאת קמה והולכת מאשר להשאר במיטה.
אני חייבת לעשות סנדויצים לילדים בבוקר או להכין צהריים לילדים ?האומנם ? לא בא לך לבשל ? תקני משהו מוכן, תבקשי מחברה/ בן זוג שיכין היום את האוכל, תגידי לילדים שהיום יאכלו חטיפים ( הם בטוח ישמחו) - אבל את בוחרת להכין את האוכל כי את מרוויחה מזה שהילדים שלך שאת אוהבת ורוצה בבריאותם יאכלו אוכל מזין, התחושה שלך טובה כי את דואגת לילדים.
אני רוצה לעשות ספורט אבל אין לי זמן.
חסר לך זמן? קומי שעה אחת קודם לספורט או לעשות משהו שיפנה לך שעה אחרת ביום. בזמן שאת מחכה לילדים בין החוגים, תעשי את הספורט, במקום זה את מעדיפה לשבת עם אמהות ולפטפט ( לא שזה לא טוב אבל את בוחרת את זה) במקום לבלות בערב בצפייה בטלויזיה או הפעלת הבוהן ( דפדוף בפייסבוק) לכי ותעשי ספורט - יש חוגים בערב, אבל בואי תחשבי מה את מרויחה כשאת בוחרת לא ללכת?את בוחרת את החום בבית, את הסדרה בטלויזיה, את הנוחות, את הזמן עם הבן זוג. אין כאן נכון או לא נכון, זה הכל עניין אישי וסובייקטיבי של כל אחת והבחירות שלה.
אני חייבת לעשות כלים - האם זה נכון? את חייבת עכשיו, זה יכול גם לחכות עוד שעה, בסוף היום או על הבוקר. אבל את תהיי עצבנית כי תראי את הכלים ואת העומס שיש במטבח, תדעי כשאת קמה בבוקר יש ערימה שמחכה לך וככה לפתוח את היום - ואת בוחרת בשביל השקט הנפשי והקימה הטובה לבוקר חדש ונקי, לעשות את הכלים לפני שאת הולכת לישון.
אני חייבת להשאר בעבודה הזאת למרות שאני סובלת..
האומנם? בואי נחשוב מה את מרויחה מהעבודה הזו - מקום מוכר וידוע, משכורת טובה, שעות נוחות- אז סימן שאת מרויחה כאן יותר ממה שאת מפסידה. אבל אם את מרגישה כי : המשכורת לא טובה, האנשים לא נחמדים, השעות לא נוחות ואני חייבת להישאר ? כנראה שעדיין את מרויחה יותר מאשר שאת מפסידה, כנראה שהרווח מהנוחות והביטחון במוכר, עדיין יותר גדול מאשר לצאת לאי הוודאות.
חשוב שתביני בכל סיטואציה יש לך בחירה!!
זה לא עניין של כסף ולא עניין של זמן, אנחנו רואים בעידן של היום, שאפשרויות הבחירה התרחבו. פעם אישה שלא הייתה בזוגיות, לא חשבה על אופציה להפוך לאמא והיום נשים בוחרות,להביא ילד בהורות משותפת, להפוך לאם יחידנית, לאמץ.
תפתחי לעצמך את הידיעה שיש אפשרויות, כבר לא תרגישי מוגבלת, תדעי שיש עוד דרכים בכל דבר.לפני שאת עושה משהו באוטומט שלך תזכרי שאת עושה את זה כי את בוחרת לעשות את זה או בוחרת שלא לעשות את זה, ותשאלי את עצמך, מה בעצם את "מרוויחה" מזה, ברגע שתראי שאת עושה את מה שאת עושה, או לא עושה את מה שאת עושה כי את מרוויחה יותר מאשר מפסידה, הכל יראה אחרת והכי חשוב, כבר לא תרגישי קורבן אלא תרגישי שאת בוחרת!!
לפעמים אנחנו בוחרים באופן אוטומטי, מבלי שאנחנו מבינים שיש לנו בעצם עוד אפשרויות,בכל מצב ובכל סיטוצאיה.
פתאום יעדים שתציבי תצליחי להגשים כי את תביני שאת בוחרת בהם ותביני מה סדרי העדיפויות שלך וגם תביני שכן !! הכל אפשרי.
אני מאמינה שיהיו התנגדויות לפוסט הזה, ואשמח שתשתפו אותי מה אתן חושבות.
ואגב, אני בחרתי היום לכתוב פוסט בבלוג.
שבת שלום.
