top of page

כתיבת בוקר - כלי התחברות אלייך

עודכן: 3 במרץ

כתיבת בוקר, אחד הדברים ששינו את חיי. ג'וליה קמרון בספרה ״דרך האומן״ מציעה את הטכניקה הזו.

מתי לאחרונה יצא לך לשבת ולהקשיב לעצמך, להקדיש לך זמן? לשמוע את מה שאת רוצה? את מה שאת חושבת? את מה שמעסיק אותך? אנחנו כל היום עם אנשים אחרים, קוראות פוסטים בפייס, מדברות עם חברות, רואות טלויזיה, קוראות ספרים, אבל מתי הקשבת לעצמך? מתי דיברת עם הנשמה שלך? ללא פילטרים, ללא ביקורת ושיפוטיות, ללא מבקר הצזנורה? ללא הפחד מאיך זה ישמע ומה יחשבו עליי ?

כתיבת בוקר זו דרך מצויינת להתחיל את היום, וכן זה לא משהו שרגילים אליו, אלא זה משהו שכדאי לאמץ, ועם הזמן הוא יהפוך להרגל.




מה זו כתיבת בוקר ?

זמן שלך להרהורים עם עצמך, זו כתיבה שבה את כותבת את מה שמעסיק אותך בראש.

זו לא כתיבה יצירתית, את לא צריכה לשקול מילים או לחשוב איך לכתוב בצורה יפה עם מטאפורות ומשפטים בומבסטיים. כל מה שמעסיק אותך ולעיתים אפילו מנפח לך את הראש, יורד באמצעות הכתיבה לדף, זה תהליך משחרר שבו הדאגות יוצאות ממך לדף ולעיתים כבר המשא המכביד יורד מעצם כתיבתו אל הדף והתבוננות בו, פתאום הדאגות תופסות פרופורציות אחרות. לעיתים הראש שלנו עמוס מרוב מחשבות ותכנונים ואנחנו חוששות שמא נשכח ולכן חוזרות ומתעסקות בזה במוחנו, כשאנחנו כותבות את הדברים שעלינו לעשות, שמעסיקים אותנו ביום יום, הדברים רשומים וכבר יש פחות עומס בראש. הרבה פעמים אנחנו גם לא יודעות אפילו מה עומד בבסיס הבעיה שלנו, או לא רואות פתרונות אחרים, ודווקא כשאנחנו כותבות כתיבת בוקר יש איזו בהירות.

הכתיבה היא התחברות שלך לעצמך ולמה שנמצא פנימה. לשבת לקפה עם עצמך אבל באמת. לא עם המסך אלא את והדף שסופג הכל.

בכתיבת בוקר את יכולה לכתוב הכל, להתלונן, לקטר, לכעוס, ממש להוציא.

זה לא כמו מחברת הודיות על דברים שאת מוקירה תודה, מה לעשות, לפעמים בא לנו גם להתלונן ולקטר.


איך זה עובד ?

1. כדאי מאוד שתהיה מחברת שמוקדשת לכתיבת בוקר ( אני באופן אישי שומרת את המחברות האלה כי אחכ אני אוהבת לראות מה העסיק אותי, איך חשבתי ומה חזר על עצמו), כזו יפה וכיפית לפתוח איתה את היום.

2. כדאי להתחיל ולייצר מנהג ושעה קבועים ביום לכתיבת הבוקר, ולהקדיש לזה 10 דקות, עם הקפה וללא המסכים.


3. בפעמים הראשונות זה ירגיש מוזר, אין מה לכתוב או שתרגישי שאת צריכה ליפות דברים או חשש מפני מה יקרה אם משהו יראה את מה שכתבתי או אפילו חשש או מבוכה להעלות על הכתב את המחשבות, אולי עדיף להשאיר אותן בתוך הראש ולא לתת להן תוקף? אבל דווקא כשאת כותבת את המחשבות, אלו המטרידות שמתרוצצות בראש, פתאום אפשר להתבונן בהן, פתאום השחרור הזה על הדף נותן להן נרמול, מבטיחה לך שתרגישי הקלה, אני קוראת לזה "הקאה", כמו שמשהו בגוף תקוע ואחרי שמקיאים אותו יש סוג של הקלה


תחשבי שכל מה שאת עושה בפעמים הראשונות זה מוזר ולא טבעי, אפילו מרגיש מזוייף או מתאמץ אבל היתרון של הכתיבה כל כך גדול וכל כך נותן תרפיה ושקט שזה משהו שעם הזמן את תתרגלי ותחכי לו. הוא יבהיר לך הרבה דילמות פנימיות ואחד הדברים החשובים שהוא יתן לך הוא ההקשבה הפנימית לעצמך וזיהוי הקול שלך, חיבור לאינטואיציה שלך וחיבור לחברה הכי טובה שלך שזו את.

4. אם אין לך מה לכתוב, תתחילי במילים של "אין לי מה לכתוב" או תתחילי בשאלה "איך אני מרגישה היום" או "מה צפוי לי היום " למה אין לי כוח, מה ישמח אותי.. שאלות שיכולות לתת לך הנחיה. עם הזמן זה מגיע.

תזכרי שבדפי בוקר אין נכון או לא נכון, אין מה צריך או ככה זה אמור להיות.

ממליצה בכל זאת לסיים את דפי הבוקר עם איזה משפט טוב שנותן תקווה, עם אפשרות להוקרת תודה על שלושה דברים שקיימים בחייך.



אשמח לשמוע אם התחברת, אם את הולכת לנסות ואם כן, איך הרגישה לך החויה.


רות רונן

63 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page